עיתונות
עיטור ממלך ספרד לסילביה דוראן
הארץ 15.7.2010
חדשות תרבות ובידור מחול
מאת אלעד סמורזיק
עיטור ממלך ספרד לרקדנית הפלמנקו סילביה דוראן
אמנית הפלמנקו הישראלית סילביה דוראן קיבלה עיטור מיוחד ממלך ספרד, שהוענק לה ביום ראשון האחרון במרכז סוזן דלל, בתום המופע שבו השתתפה. שגריר ספרד בישראל, דון אלוורו אירנצו, העניק לה את עיטור הכבוד: ENCOMIENDA DE LA ORDEN DEL MERITO CIVIL בשם מלך ספרד חואן קרלוס הראשון.
ההחלטה להעניק את העיטור פורסמה לפני כשנתיים, ומאז המתינה דוראן להענקתו בקוצר רוח. במסגרת המעמד, סיפר השגריר לנוכחים על תרומתה לתרבות ספרד ולעם הספרדי ועל ההכרה של הוד מלכותו בתרומתה לקידום המחול הספרדי.
דוראן נולדה ביוהנסבורג למשפחה מוזיקאים ולמדה פסנתר במשך 13 שנה. בגיל 17, לאחר שלמדה בלט ופלמנקו, נסעה לספרד ורקדה בשורה של להקות מחול מובילות. לאחר שהות של 14 שנים בספרד, החליטה לעלות ארצה ב-1975.
במשך השנים רקדה יוצרה כוריאוגרפיות במגוון הפקות מחול ואופרה בארץ ובחו"ל. בין היתר ל TEATRO REAL במדריד ולבית האופרה בלוס אנג'לס.
ספרדי חריף
ישראל היום 9.7.2010
מחול
נעמה לנסקי
השבוע יצאה ממרכז סוזן דלל בתל אביב בשורה שאינה רק מתחום המחול, אלא גם מתחום יחסי החוץ של ישראל. במהלך עשרה ימים הופיעו במרכז 33 אמנים ממדריד, העבירו סדנאות ויצרו שיתופי פעולה עם אמנים ישראלים בפרויקט "מדרידאנסה". בד בבד, קבוצות מחול ישראליות כמו להקת המחול בת שבע והיוצרים עודד גרף ויוסי ברג נשלחו למדריד לייצג את תנובתם בפני הקהל הספרדי.
בתחילת השבוע נערך ערב גאלה שקיבץ אל הבמה את משתתפי הפרויקט תומכיו (כצוות מכון סרוונטס) וגם שורה ארוכה של דיפלומטים ובראשם שגריר ספרד בישראל, אלבארו איראנסו. הוא עלה לבמה נרגש, מצויד בנאום שנראה שעמל עליו רבות, וכן העניק עיטור של כבוד מטעם מלך ספרד לחלוצת הפלמנקו בישראלת סילביה דוראן.....
קפה ספרדי
9.3.1984
מאת ענת גורל
תלמידותיה המצטיינות של רקדנית הפלמנקו סילביה דוראן שהצעירה ביניהן היא בת 10 בלבד, יתארחו ב"סלט תרבות" מס 2שיתקיים היום ב"צוותא". הן יבצעו קטעי פלמנקו אחדים, שהמרכזי שבהם נקרא "קפה דה צ'יניטס" הכוריאוגרפיה היא של סילביה דוראן. והמוזיקה היא הקלטה אותנטית מ"קפה דה צ'יניטס" במדריד הנחשב למרכז הפלמנקו של ספרד כיום.
סילביה דוראן היא דרום אפריקאית שאהבה פלמנקו מילדות כשציפתה בהופעה של אנטוניו רואיס "שהוא למחול הספרדי מה שמרתה גראהם היא למחול המודרני" בסיבוב הופעות עם להקתו בדרום אפריקה. מרגע זה קיבלה הקריירה שלה תאוצה . היא נסעה לספרד והחלה ללמוד שם באינטנסיביות אצל טובי המורים למחול ספרדי. בין אלה שהטביעו עליה את חותמם היא מונה את ויקטוריה אוחניה - סולנית להקת אנטוניו רואיס ואת "לה קיקה" ז"ל שהיתה מרקדניות הפלמנקו הגדולות של ספרד.
ארבע עשרה שנה חייתה סילביה בספרד כשהיא מתגוררת בקרב הצוענים ומופיעה במסגרת להקת המחול הייצוגית של ספרד כבת-זוגו של מייסד הלהקה - פאקו רואיס, אחיינו של אנטוניו
לישראל הגיעה סילביה לראשונה במלחמת יום הכיפורים, כדי להופיע בפני חיילים. ואז גם החליטה לחזור לכאן לתמיד ולנסות להקים בארץ דור חדש של רקדני פלמנקו.
ההתחלה היתה קשה, מלווה בקשיים כלכליים ובחשדנות גלויה מצד החברה הישראלית השמרנית. ערב היחיד הראשון של סילביה, שמוצג באולם צוותא בתל אביב וסרט טלוויזיה בן חצי שעה על "קשייה של רקדנית פלמנקו כעולה חדשה בישראל" בבימיו של אורי להבי, עזרו לסילביה להיכנס לתודעת הקהל ב 1977 פתחה את הסטודיו שלה, ברח' בן יהודה 53 בת"א ומאז היא מקדישה את רוב זמנה להוראת המחול הספרדי.
סילביה דוראן מלמדת לפי שיטתו של אנטוניו רואיס שנתן כיוון חדשני יותר למחול הספרדי המסורתי. כל אחד יכול להתקבל לסטודיו שלה ולהתאמן במשך שנה שלמה על פיתוח בסיס וטכניקה של הגוף, תוך דגש על עבודת הרגליים, זרועות וכפות ידיים, שיפור הקואורדינציה ועבודה עם קסטנייטות. בשנה השניה בוחרת סילביה את התלמידים שנכנסים למשטר לימודים נוקשה יותר: אחדים מצטרפים בסופו של דבר ללהקתה של סילביה , המונה היום 15 בנות.
בשיעורים המתקדמים בסטודיו נלמדים ארבעה סגנונות מחול: ריקודים עממיים מכל אזורי ספרד,; ה"אסקואלה בולרה" שהוא הריקוד הספרדי הקלאסי מהמאות ה-18 וה-19; הפלמנקו וה"קלאסיקו אספניול", הכולל כוריאוגרפיות שונות ליצירות שלקומפוזיטורים ספרדיים בולטים, שהוא גם הקשה ביותר לביצוע.
מלבד הלהקה שמטפחת סילביה מקרב תלמידיה, יש יחוד נוסף לשיטת הלימוד שלה: התלמידות הנבחרות הופכות באופן הדרגתי למורות ומשתלבות במערך הלימודים של הסטודיו בהדרכתה ובפיקוחה המתמיד של סילביה דוראן מלבד השיפור החד-משמעי בביצועיהן של התלמידות המתנסות בהוראה, זו הדרך הבטוחה ביותר בעיניה להבטחת המשך קיומו של המחול הספרדי בישראל.
להקת סילביה דוראן בלילה לבן
דנס לייפ 7.6.2009
מאת נעמה גרינשטיין
שתי הופעות של סילביה דוראן ולהקתה בחגיגות הלילה הלבן בתל-אביב
ב- 27.5.09 התקיימו שתי הופעות של מחול ספרדי במדגרת הלילה הלבן בת"א, בסטודיו של סילביה דוראן ברח' בן יהודה בעיר. הופעה במתכונת כזו, בתוך סטודיו "הבית" כפי שמכנה אותו סילביה דוראן, כשהקהל פוגש את הרקדנים בגובע עיניים, במרחק נגיעה, היא חוויה מרתקת לכל חובב מחול ובוודאי למי שכבר מכיר את המחול הספרדי, ואת הפלמנקו, והתוודע לרפרטואר של סילביה דוראן. זה השנה השלישית ברציפות שלהקת המחול של סילביה דוראן נוטלת חלק בחגיגות הלילה הלבן. לאור הביקוש הרב תקיים להקת סילביה דוראן שתי הופעות נוספות בסטודיו גם בחודש הנוכחי.
ההופעות האינטימיות מאפשרות הצצה נדירה לסטודיו הקטן והצנוע, הטעון היסטוריה, שעל קירותיו תלויות תמונות וכתבות רבות המספרות את סיפורה של סילביה דוראן, מקום שבו צמחו רקדניות רבות כמו מיכל נתן, נטע שיזף, אור נילי אזולאי, שרון סולטן, כרמל נתן, רוני לוגסי ועוד.הסטודיו פועל כבר 30 שנה. דוראן שתמיד רוקדת עם הלהקה מספרת לנו בהתרגשות המחול ספרדי הוא לא רק פלמנקו. ישנם, הלכה למעשה, ארבעה סוגי מחול ספרדי ופלמנקו הוא רק אחד מהם. הרפרטואר של להקת סילביה דוראן עשיר, ומגוון והעמיק להשתמש בכל יסודות המסורת הזאת. בהמשך השתפת אותנו סילביה דוראן בחוויותיה כרקדנית וכוריאוגרפית ובמפגשים שערכה עם רקדנים דגולים, כמו אנטוניו גאדס האגדי, שביקרו ורקדו אצלה בסטודיו.
המופע מתחיל לצליליה היפהפיים של האופרה כרמן מאת ביזה. שלוש רקדניות בצעיפים עולות על הבמה. הריקוד מתעצם ומצטרפת אליהן רקדנית נוספת. בהתפתחותו נוספים למחול מרכיבים נוספים: הקשה בקסטנייטות, הפגנה של יכולת טכנית רבה, עוצמת נוכחות, שובבות ונשיות. הריקוד זורם, מרביעיה לסולו מדהים של נידר עוז ואז חזרה לקבוצת הרקדניות. כרמן היאמהמפורסמות שבאופרות והיא זכתה לביצועים ולפרשנויות אין ספור בעולם הפלמנקו והבלט. כרמן היא אבן יסוד המקשרת בין תרבות המערב של הבלט עם הבלט הספרדי, הנשי והחם.
הקטע השני בערב - סולו של הרקדנית שוהם ברמן. שוהם היא רקדנית ותיקה בלהקת סילביה דוראן, והיא חזרה אליה לאחר תקופת שבה שהתה בספרד. שוהם ברמן רוקדת סולו לקצב ה"טיאנטוס". זהו קצב כבד מעט, שורשי, זהו ריקוד עמוק ומאוד אישי. שוהם ברמן יפה מאוד בשמלתה האדומה והיא משדרת כנות רבה. האישיות שלה קורנת בריקוד המשתנה והצבעוני. שוהם ברמן חושנית אך מאופקת, מסתירה סוד. לאט לאט הקצב משתחרר ומתגבר ומתחלף במקצב של "טנגוס".
הקטע השלישי, פאנדנגו, הוא דואט של עדי כהן ונועם רז. דואט במחול הספרדי הוא הזדמנות לחוות את ההבדל בין גבר לאישה בריקוד, את הביטוי השונה, והקשר שנוצר מתוך הריקוד יחד.
הקטע הרביעי היה ריקוד יהודי, סולו של הרקדנית מורן רון. זהו ריקוד מאוד מיוחד שמאפיין כמו שצויין את עושר הרפרטואר של סילביה דוראן. הריקוד מסורתי, מתחקה אחר עקבותיה של עמדות ספרד טרם הגירוש. כידוע, הייתה בספרד תרבות עשירה, והריקוד העדין בתלבושת המהודרת מספר קצת על התקופה ההיא.בריקוד אלמנטים קלאסיים ומורן רון ביצעה אותו בחן רב.
הריקוד הבא - דואט הצ'רדה של נועם רז ושוהם ברמן. זהו ריקוד עממי מסלמנקה. גם כאן כמו בריקוד שקדם לו הרקדנים מפגינים רב גוניות, יכולות ביטוי שונות שהן לא בהכרח מחול הפלמנקו המוכר. הדואט הזה הוא ריקוד מחוייך, תמים וגם כאן התלבושות מספרות סיפור שלם.
מכאן ואילך הריקודים מחוברים זה לזה. הרקדניות עולות לבמה ויוצרות קוואדרו, כלומר רצף של רקודי סולו וריקודים קבוצתיים. הצופים חשים באווירתו של טבלאו - מעין בית קפה שבו רוקדים ושרים בחום וחגיגיות.הבנות רוקדות על הכסא, מעודדות בחלאו את מי שרוקדת על הבמה. הריקוד הראשון במחרוזות זו היא טריו ורה, זהו סולו של מורן רון - ריקוד צ'יקו. קיצבי, שובבי, נשי. הריקוד השני הוא סוויאנס. ריקוד עם שרוקדים בזוגות.התחנה הבאה סולו של עדי כהן - טנגוס. הסולו של נידר עוז שבא בעקבותיו הוא סולאה פור בולריאס זהו ריקוד יפה מאוד שבו נידר עוז רוקדת והבנות מלוות אותה כשהן רוקדות בכיסאותיהן נוצרת קומפוזיציה מעניינת מאוד. הריקוד הזה בדרך כלל לא שייך לקוואדרו כיוון שהוא כבד יותר. הקטע הבא קבוצתי ללא מוזיקה הרקדניות יוצרות את המוזיקה והקצב בידיהן וברגליהן. הסולו הבא הוא של שני שרוני - פינו, שהוא ריקוד צ'יקו.ריקוד הסיום של הערב "מרוחה לימון" הוא ריקוד שמח, קיצבי, מלא בהומור וחיים.
לאורך כל המופע הקהל חש בהתרגשות של הרקדנים. ובעיקר בהנאה שלהם ובאהבה שלהם לריקוד. זה אהבה מדבקת וסוחפת. שכחתי שבחוץ מתקיים בעצם לילה לבן ושיש המון אנשים ברחוב. זו הייתה שעה של התרגשות, הנאה ויופי.
רקדני הלהקה: שוהם ברמן, נידר עוז, מורן רון, עדי כהן, שני שרוני ונועם רז.
עיתונות | סילביה דוראן
עיתונות | להקה
052-6698480