המלצות​

ויקטוריה אוחניה - מנהלת Ballet Nacional Espana

סילביה היקרה,

אני נרגשת מאוד מהביקור בסטודיו שלך. אני יודעת שאת אשת מקצוע גדולה.

כשתלמידותייך הגיעו לספרד היתה מוטבעת בהם חותמת אמנותית יוצאת מן הכלל.

אבל חלפו שנים רבות, ואני חששתי שתפלי במלכודת של החדשנות שתוקפת אותנו בצורה כה מסוכנת.

יש רקדנים,לא אנקוב בשמות,שבזכות אישיותם הגדולה, יכולים לחדש.

אילו, ברובם, מכירים את הריקוד באופן מושלם, והם יכולים להרשות לעצמם את הזכות  ליצור סגנונות חדשים.

אבל לא אנחנו המורים!

המורים צריכים ללמד את השורש, את האמת ורק ככה ייווצרו רקדנים טובים שאולי, מחר, יוכלו לחדש.

זהירות! מטעים את התלמידים והופכים אותם לזרים למחול הספרדי. אני התרגשתי  בגלל שבתלמידותייך יש משהו שמאוד קשה למורה להעביר – העומק של אמנות המחול. הטכניקה היתה לך ואת שומרת אותה טהורה.

אבל האומנות הזאת שידעת להעביר לתלמידותייך הוא מתת אל

שלא ניזוקה על-ידי השנים הרבות שחלפו. לכל אחת מתלמידותייך היה משהו מיוחד - משהו שהינו הן עצמן, אבל בלעדייך לא יכלו להכיר אותו ולהגיע אליו.

בראוו!

תמיד רציתי שתלמידי יעבירו את האהבה שלי למחול. לא כולם מסוגלים לעשות זאת.

למזלי, יש לי תלמידות כמוך ששום דבר לא יכול להשחית אותם.

תודה סלביה!

ויקטוריה אוחניה

מנהלת אמנותית – בלט לאומי של ספרד

תודה שמעולם לא שכחת את המורים שלך. הכבוד הוא שלך!

חוסה אנטוניו מנהל Ballet Nacional Espana

19 אפריל 1988 תרגום

סילביה היקרה,

לאחר שובנו מהסיור בישראל, ערכנו לעצמנו סיכום של סיור – על הסיפוק הרב שהיה לנו בסיור זה דבר שתרם רבות להצלחה שבה זכינו.

האמיני לנו, כי אחד הזיכרונות הנעימים ביותר שהיו לנו מסיור זה, היה העזרה הרבה, היעילה והנפלאה  שקיבלנו ממך ושעליה יכולנו לסמוך.

אנו מודים לך מאוד על תשומת הלב הרבה שהקדשת לנו.

עם כל זאת, ברצוני לציין במיוחד, עד כמה מרגש היה להיות נוכח בשיעור ובהופעת הסטודיו של תלמידיך.

עבודתך, היא באמת יוצאת מן הכלל ומגיע לך כל השבחים עליה.

בעבודתך את מעבירה לתלמידיך, דבר שקשה מאוד ללמוד: אהבת המקצוע, התנהגות ומשמעת.  אינני מדבר על לימודצעדי ריקוד זה או אחר, אלא בקונספציה שלך והדרך שבה את מקנה לתלמידי  את התחושה לאומנות שלנו.

מעט הם השבחים על כל כך הרבה המגיע לך.

תבורכי על פעולתך ותרומתך הרבה למחול הספרדי ואני מאחל לך, מקרב לב, שתמשיכי תמיד בדרך זו.

בשמי, ובשם כל הצוות שלי, אני שולח חיבוק עם הרבה אהבה לך ולתלמידותיך.

נשיקות מלואיסה וממני,

חוזה אנטוניו

מנהל הבלט הלאומי של ספרד

​

אנטוניו EL BAILARIN

תרגום מספרדית

הגב' סילביה דוראן, מנהלת בית הספר למחול ספרדי בתל אביב, שעליו הסכמתי לקבל עלעצמי את נשיאות הכבוד, הציגה בפניי את תוכנית הלימודים שלה במלואה.

תוכנית זאת מקבלת את אישורי המלא ואני רואה בה כתוכנית אידיאלית לעבודת ההוראה בבית ספרה.

על החתום במדריד 10.9.1980אנטוניו רואיס סולר "אנטוניו"

​

מכתב המלצה - חואנחו לינארס

תרגום מספרדית

סילביה דוראן למדה אצלי בסטודיו מספר שנים. היא אחת התלמידות הטובות שעברו דרך המרכז.

אני ממליץ עליה, לא רק כרקדנית, אלא כמורה למחולות של כל מחוזות ספרד.

סילביה למדה איתי את כל הסיסטמה שלי.

היא למדה את כל הסגנונות של הריקודים השונים של המחוזות השונים של ספרד והגיעה להיות אחת המבצעות הטובות ביותר של ריקודים אלה וכך גם אחת המורות הטובות בסגנון זה (פולקלור של כל האזורים בספרד) של המחול הספרדי.

אני מאשר שהגב' דוראן תוכל להשתמש בתעודה זו לכל מטרה שהיא רוצה.

על החתום במדריד 25.11.1978

חואנחו לינארס

מרכז לאומי של מחול של א.י.ס. של משרד העבודה הספרדית

אמיליו סחי, תיאטרון מלכותי מדריד

תרגום מספרדית

התיאטרון המלכותי Teatro Realמנהל אומנותי, אמיליו סחי Emilio Sagi

מדריד 29.12.2002

לכל מאן דבעי,

אני רוצה להעיד שהגב' סילביה דוראן השתתפה בתיאטרון המלכותי במדריד  כרקדנית אופי בהפקה של "כרמן" בבית זה בחודש דצמבר וכן ככוריאוגרפית של ה"פנדנגו" בהפקה שלנו "נישואי פיגארו".

אני גם רוצה להזכיר את הפעילות הפדגוגית של הגב' סילביה דוראן שתורמת למחול  ולתרבות העם הספרדי.

בהקשר זה, סילביה העבירה שיעורים לזמרות הכוכבותשל ההפקה בהצלחה רבה.

עבודתה של הרקדנית הישראלית לא רק קשורה להופעות שהיא יכולה לבצע, אלא שבתל-אביב, היכן שנמצא בית ספרה של המחול הספרדי יש הרבה תלמידים/ות הלומדים סגנון זה עם הרבה מסירות והתלהבות. 

אני מאמין שסילביה דוראן הוכיחה ומוכיחה את הספרדיות העמוקה בכל פעילויותיה.

על החתום,

אמיליו סחי Emilio Sagi

מכתבי המלצה סילביה דוראן​

מכתבי המלצה של תלמידים

מכתב מ- ש.ב.

22.10.2006

"....סילביה –

אני חושבת עלייך הרבה בימים אלה .... ודבר אחד ברור לי יותר מתמיד: האמנות המלכותית שזורמת בעורקייך ומוקרנת בכל דבר שאת עושה היא כמו קרני השמש ששום ענן לא יכול להסתיר..... כמה שאת אומרת בתנועה אחת כה אפסית.

אני יושבת בדירתי ושומעת דיסק של ואלסים של שופן, ומנסה לחשוב על כוריאוגרפיה. בסוף אני תמיד שואלת את עצמי "מה סילביה היתה עושה?" אני זוכרת בשיחות שלנו שתיארת לי לגבי אנטוניו הרקדן

"איך אפשר לעלות על גדולה?"

וכך אני מרגישה כלפייך ..... כל הזמן שהייתי תלמידה בסטודיו שלך אני ניסיתי בכל כוחי לספוג את המקסימום ממך. כל כך הייתי רוצה להיות יותר זמן כדי לעשות זאת עוד! ואם היה לי, בצניעות, חלק (split fraction) מהאמנות שלך הייתי הבן אדם המאושר ביותר על פני האדמה.

אקח הזדמנות זו לגנוב אמירה מהספר על אנטוניו שאת כל כך באדיבות נתת לי לקרוא כמה פעמים, ולהגיד שאת, סילביה דוראן, המוסיקה....

אני באמת מעריכה אותך יותר ויותר במשך הזמן, כשאני צוללת לתוך הים של המחול הספרדי, הייתי רוצה להודות לך פעם נוספת על הכל. כבוד הוא לי להיות תמיד תלמידתך ואני מקווה שאני מייצגת בכבוד את הגדולה שלך כמורה וכאומנית שיכולה באמת להפוך אבנים לרקדנים.

אולה סילביה ! "

קטע מתוך מכתב מש.ב.

מכתב מ- י.מ.

3.3.2006

לסילביה היקרה,

האמנית, היוצרת, המורה, האישה המיוחדת כל כך,

תודה על הזכות להיות תלמידה שלך.

תודה על האהבה, ההבנה, הסבלנות, התמיכה, הרגישות והשפע......

תודה על היופי שאת מקרינה ובו העשרת אותי בכל רגע ורגע.

אוהבת,

מ.י.

מכתב מאת מ...

מכתב ממיכל טסל

סילביה!

אני כותבת לך מסביליה.  אני נהנית פה מאוד ואני מאושרת ; גם מהפלמנקו וגם מהשהות בכלל.

החוויות כאן מחכות בכל פינה.

יוצא לי לחשוב עלייך לא מעט.  בעיקר יש דברים שאני רוצה להגיד לך.

בכל תקופה שעוברת (למשל התחרות...) אני יותר ויותר מבינה כמה נתת לי.

עכשיו שאני פה בסביליה, במרכז הפלמנקו, עם מורים שיש כ"כ הרבה מה ללמוד מהם, והאווירה כולה נוטפת פלמנקו, אני יותר ויותר מבינה ויודעת ומרגישה דברים שכבר ידעתי בעבר, אבל, עכשיו, אני חווה ומבינה אותם ברמה אחרת.

סילביה, אין כמוך! ואני עכשיו אומרת הכל עם קבלות.  הכלים שנתת לי גם מבחינת טכניקה של ידיים רגליים וגוף, גם מבחינת צורת חשיבה והסתכלות. ובכלל, בעצם החוויה הלא קלה של ללמוד אצלך ולרצות לקבל ממך את כל מה שיש לך לתת.

כל זה נתן לי את היכולת להפיק כאן עכשיו את כל מה שאני מפיקה.

אני משווה לרקדנים אחרים מהארץ (...) מספרד (!) וממקומות אחרים בעולם, ואני כל הזמן רואה כמה שלנ.... ולי יש משהו שאין לאף אחד אחר.  וה"משהו" הזה הוא כ"כ יקר ערך ומועיל והוא כולו בזכותך.

ואף אחד מהמורים המדהימים שכאן לא יכול להעניק את מה שאת הענקת לנו.

הייתי ממליצה לכל רקדן מתחיל בעולם כולו שרוצה לרקוד פלמנקו כמו שצריך שיבוא ללמוד קודם כל אצלך.

אני אומרת את זה גם לרקדנים מהארץ ומבכלל שנמצאים איתי כאן.

ואני גם רוצה לומר זאת לתלמידים שבסטודיו הקטן בת"א בישראל שלא מודעים למזל הגדול שנפל בחלקם.  אני גם יודעת שכמו שלי אמרו בעבר ולא יכולתי באמת להבין זאת כך גם התלמידים שלך לא יכולים להבין זאת באמת.  רק מהניסיון האישי באמת מבינים  עד הסוף את כל המילים וההבנה השכלית.

אבל, אני רוצה להגיד בכל זאת  :

לכל תלמיד בסטודיו של סילביה דוראן:

אני אומרת פה מסביליה שבה כל המורים שכולנו כ"כ רוצים ללמוד אצלם.

 את מה שיש ללמוד וניתן ללמוד מסילביה לא תמצאו באף מקום אחר בעולם!!!

וזה יקר ערך וחשוב לא פחות, אם לא יותר, מכל המורים שכאן.

תודו על כל רגע שסילביה מלמדת אתכם וקחו כל מה שרק אפשר וזה מעבר לצעדים ותנועות,  יחד עם השיגעון והקשיים והחסרונות כל ה"חבילה" חשובה כמו שהוא: והכל בסוף לטובה – ואני אומרת זאת עם קבלות!

תודה על הכל.  אני אוהבת אותך ומעריכה אותך יותר ויותר ככל שאני מתוודעת לעולם הפלמנקו.

אני שמחה על כך שנפלתי ליידייך.  מקווה שעוד יזכה ללמוד אצלך בעתיד.

אוהבת,

מ.......

מכתב מ- נ.א.נ.

דצמבר 95'  - מדריד

מכתב לבנות הלהקה

שלום לכולכם,

אני מאוד מקווה שהמכתב מוצא את כולכם מרגישים טוב, עובדים קשה ואופטימיים.

 אצלי תודה לאל בסדר גמור.  קורים הרבה דברים אבל אותם אעדיף לספר בעל פה כשניפגש.

 אבל ישנו עניין שמאז שבוע הראשון לשהותי בספרד אני מרגישה צורך לכתוב לכם אבל בכדי להיות בטוחה חיכיתי עד עכשיו, אולי הייתה מתגלה איזו "אמריקה" בינתיים.  אז הנה אני כאן כבר כמעט חצי שנה – לא אמריקה ולא בטיח ..... מה שהרגשתי בשבוע הראשון אני מרגישה גם עכשיו ואפילו בעוצמה יתרה.

 אז ככה:  ספרד ומדריד בפרט "מרופדות" בבתי ספר לריקוד "מורים" רקדני פלמנקו ומופעי פלמנקו.

לא לחינם הוספתי מרכאות כפולות למילה "מורים".  כל מי שקורא לעצמו כאן "מורה", או לפחות אלה שזכיתי להכיר, (ביניהם מפורסמים ובעלי שם) היו רחוק למדי מהוראה לשמה.

מכל אחד מהמורים כאן אפשר להפיק דבר מה מחלק יותר מחלק פחות.  אבל למעשה לא נתקלתי כאן באף אחד שמסוגל לבנות רקדן ואתם שם רבותי ברחוב בן יהודה 53 בתל אביב זוכים לשבת אצל מורה גדולה, מורה במובן הכי טוטאלי ואמיתי של המילה. כדי ללמוד את מה שסילביה מסוגלת להעניק צריך ללכת לכל המורים כאן, בבת אחת ולהוציא מכל אחד את ה"ספץ", את הכי טוב שהוא יודע. כמובן שזה אי אפשר ללכת לכולם בבת אחת ואגב, גם אם אפשר היה לקבל את הטוב מהטובים – עדיין נשאר הרבה שהוא מאוד בלעדי וייחודי לסילביה.

לרקדניות כאן אין ידיים, הן דורסות את הרצפה בצורה מהממת אולי קיצבית אבל לא מוסיקלית.  אף אחד כאן לא טורח לחנך, לעצב גישה למקצוע, לבמה, דבר שסילביה מעניקה לכל התלמידים, שמבחינתה הוא חלק בלתי נפרד מלימוד הריקוד, שלא לדבר על הזדמנות הפז שניתנת לחלק מכם שנכנסים ללהקה,  לקבל ניסיון בימתי.  מצב העבודה כאן על הפנים. רקדנים טובים מאוד – מובטלים אין עבודה בכלל.

לאחרונה ביקרה בארץ בחורה שאני מכירה – רקדנית ספרדיה, היא נכחה בשיעור בסטודיו.  כשנפגשנו בספרד אח"כ היא אמרה לי שזה היה השיעור הטוב ביותר שהיא ראתה בחיים שלה, וזו בחורה שעברה הרבה מורים ידועים כאן והיא גם רקדנית קלאסית.

 עשיתי הפסקה שהתמשכה קצת יותר מחודש.  החלטתי שאני מתיישבת עכשיו לגמור את המכתב וגמרנו.

חשוב לי להדגיש שאני יודעת היטב שהפרפקציוניזם של סילביה מסוגל גם לדכא מאוד.  צריך סבלנות ומשמעת פנימית כדי ללמוד אצלה, אבל זה משתלם – אין דרך אחרת ומי שמספר על דרכי קיצור משקר.

אז שמרו על הזכות שנפלה בחלקכם ללמוד אצלה ותשתדלו להפיק את המקסימום.  אני מרבה לחשוב על כולכם על תלמידות על הבנות בלהקה אני לא מזכירה אף שם כי זה לא פייר להזכיר מישהו ולא להזכיר אחר, אז בלי להזכיר שמות – הרבה אהבה לכולם נשיקות ודרישת שלום חמה.

א.נ.א.